תמר מצוי
Phoenix dactylifera
חפש את העץ – דף איסוף נתונים על העצים
שם המגדיר: רועי שצקי
שם עברי: תמר מצוי
שם לועזי (לטיני): Phoenix dactylifera
מיקום העץ ברגבים: מול יעל לוי .
משפחה: דקליים
מוצא: מדבריות סהרה וחצי האי ערב
אופן ריבוי (חד/דו-ביתי, דו-מיני , רבייה וגטטיבית):
התמר המצוי הינו דו ביתי, כלומר קיימים עצים זכריים המספקים אבקנים ועצים נקביים המניבים פרי. בפרי מצוי הגרעין. בנוסף העץ מצמיח חוטרים המשמשים לריבוי וגטטיבי.
מאפיינים:
עץ גבוה המתנשא לגובה של 20 מ' ויותר, קוטר גזעו אחיד ולכן אין הוא עושה טבעות שנתיות ולא ניתן לקבוע את גילו. העץ גדל בעיקר באיזורים מדבריים המאופיינים בחום ויובש. הוא זקוק למים רבים ולטמפרטורות גבוהות להבשלת פריו.
חדקונית הדקל האדומה היא מין של חיפושית אשר זחליה יכולים לחפור חורים עד אורך של מטר בגזעי עצי התמר המצוי ובכך להחלישם כך שבסופו של דבר הורגות החיפושיות את העץ.
שימושים ופולקלור:
שמו הלטיני 'פניקס' נקרא על שם ארץ הפיניקים שם פגשו בו היוונים לראשונה. העץ מאפיין נאות מדבר ונחשב, על כן, לעץ חשוב במיוחד במסורת המוסלמית.
עץ התמר תורבת לפני אלפי שנים, ובימי קדם הוא היה גורם כלכלי חשוב. בשל צורתו האצילית, תפוצתו במדבר ויכולתו להתאושש, הפך התמר סמל לחיים ולפריון, ואגדות רבות נקשרו בו.
לתמר שימושים רבים וכל חלקיו מנוצלים. גזעו משמש לבניה ובסיס הגזע שתוכנו ריק מכינים מרזבים להשקיה. עלעליו וסנסניו משמשים לחיפוי גגות, קליעת סלים, חבלים, מחצלות, מטאטאים, מברשות, ליפה לרחצת הגוף, סנדלים וסיבים לריפוד. מעבר לאכילה, פריו משמש להכנת יין ודבש ורוקחים ממנו תרופות למחלות מעיים, צפדינה וקדחת.
פרי התמר לא נזכר במפורש בשבעת המינים. עם זאת, הפרשנים המסורתיים של התלמוד מפרשים את ה"דבש" השביעי שבשבעת המינים כדבש תמרים.
מידע מעניין נוסף שקשור לרגבים (מי נטע? , באיזו שנה? , לזכר מישהו? וכו...):
בשנות השלושים הראשונות, סבה של בתצי, בן ציון ישראלי, איש כנרת, הצליח להבריח חוטרים משובחים של עצי תמר מעיראק, אירן ומצרים והביא אותם לכנרת, שם נטע משתלת תמרים לזכר המשוררת רחל. מטע זה שימש כמטע אמהות תמרים והפיץ חוטרים לכל הארץ.
